תמיד יהיה מישהו שמותח את הגבולות של חדשנות והמצאות בעולם כלי הנגינה. יש ממציאים שמשנים עיצוב כדי לשפר את הארגונומיה, ויש שפשוט רוצים ליצור משהו מוזר. המאמר הזה מוקדש לגיטרה הדו-צווארית, שנמצאת איפשהו בין שתי הגישות האלה. נספר בקצרה על המקורות של הגיטרה עם שני הצווארים ועל הדרך שלה למוזיקה המודרנית, ונציג כמה מהדגמים והנגנים המוכרים ביותר.
סיפור המקור של הגיטרה הדו-צווארית
ההיסטוריה של הגיטרה הדו-צווארית מגיעה עד המאה ה-17. מקובל לחשוב שבונה הכלים הצרפתי Alexandre Voboam היה בין הראשונים שבנו כלי עם שני צווארים, כבר ב-1690. זו הייתה לוטה אקוסטית בערך בגודל של יוקוללה, עם שישה מיתרים בכל צוואר וגזרה דומה לזו של גיטרות אקוסטיות מודרניות. הרעיון עבר לווינה, ושם הוביל בסוף ליצירת הקונטרה-גיטרה. הכלי, שמכונה גם גיטרת Schrammel, היה גיטרה אקוסטית רגילה עם צוואר נוסף ללא סריגים, שנשא תשעה מיתרי בס. במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התחילו בוני כלים לפתח גיטרות נבל (harp guitars), מה שחיזק את הצורך בצוואר נוסף. עם תחילת המאה ה-20 הגיטרות האלה כבר לא היו נפוצות, ולכן לא זכו להצלחה מסחרית משמעותית. עם זאת, גם היום אפשר למצוא בוני גיטרות שיודעים לבנות את הדגמים הישנים האלה לבקשת אספני גיטרות נלהבים.
מודרניזציה וגיטרות חשמליות דו-צוואריות
הופעת הגיטרה החשמלית הפיחה חיים חדשים בגיטרה הדו-צווארית והובילה לשינוי משמעותי בשימוש בה ובעיצוב שלה. התפתחות בולטת הייתה השילוב של העיצוב בגיטרות לאפ סטיל (lap steel) וגיטרות סלייד, במיוחד אצל בוני כלים אמריקאים והוואיים בשנות ה-40. הם הבינו שהגיטרה יכולה להפיק תהודה עוצמתית כשהיא מכוונת לכיוונים פתוחים. בדרך כלל אחד הצווארים כוון ל-Open G או ל-Open D, והשני לכיוון סטנדרטי לפראזות וארטיקולציות רגילות.
במהלך שנות ה-50 הפכה הגיטרה החשמלית לאחד הכלים המרגשים ביותר בעולם המוזיקה, וגיטריסטים רבים רואים בתקופה הזו את שיא החדשנות בתחום. החלוץ המפורסם Paul Bigsby פיתח את הגיטרה החשמלית הדו-צווארית הראשונה שנמכרה מסחרית. הוא העניק אחת מהן לכוכב הקאנטרי Joe Maphis, שניגן עליה בכמה הופעות טלוויזיה. Maphis היה מוכר כגיטריסט וירטואוז, והיה הפנים המושלמות להפצת הכלי. זמן קצר אחר כך הגיטרה מצאה את דרכה לעולם הרוק הקלאסי והפרוגרסיבי של שנות ה-60 וה-70, והפכה למוצג ראוותני בהופעות האצטדיונים הגדולות.
דגמים מוכרים
Ovation CSE225-RRB Double Neck
ה-Ovation CSE225 היה אחד הדגמים האקוסטיים המסחריים הראשונים שהגיעו לחנויות הגיטרות בשנות ה-70. יש לו צוואר תחתון של גיטרה רגילה עם שישה מיתרים ומעליו צוואר של שנים-עשר מיתרים, והוא מצטיין בגוף עם תהודה מרשימה וסאונד נוכח במיוחד. מאז שיצא הדגם עבר כמה שדרוגים קטנים, אבל שמר על אותו עיצוב כבר יותר מ-50 שנה. כנראה שזוכרים אותו בעיקר מהביצוע המשותף של Jon Bon Jovi ו-Richie Sambora ל-Wanted Dead or Alive של Bon Jovi בטקס פרסי הקליפים של MTV ב-1989.
Epiphone Limited Edition G-1275
ה-Epiphone LE G-1275 נראית כאילו יצאה מסרט של מלחמת הכוכבים. עם האמבקרים מצופי זהב וגוף לבן פנינה, היא בלי ספק אחת הגיטרות הדו-צוואריות הנוצצות ביותר בשוק היום. יש לה סאונד קטלני עם התקפה חדה, ושני פסי סריגים מעץ רוזווד – אחד לשישה מיתרים ואחד לשנים-עשר. למרות שהיא נראית מגושמת, היא קלה באופן מפתיע יחסית לגיטרה דו-צווארית: 15.2 פאונד בלבד (כ-6.9 ק"ג).
Finding 6/12 Acoustic-Electric Double Neck
האקוסטית-חשמלית של Finding מושלמת לנגנים שרוצים להשתמש ביותר מסוג סאונד אחד בהופעות. היא בנויה מגיטרה אקוסטית עם שישה מיתרים, ומעליה צוואר של שנים-עשר מיתרים עם אותו מספר סריגים. חור הקול נמצא בין שני סטי המיתרים, והגיטרה מיועדת בעיקר לשירים בכיוונים פתוחים. הגוף עשוי מעץ אשוח מלובד (ספרוס) ומהוגני, מה שנותן לגיטרה חוזק מבני טוב בלי לוותר על תהודה או סאונד.
נגני גיטרה דו-צווארית מפורסמים
Jimmy Page
Jimmy Page הוא קוסם הרוק האייקוני מאחורי Led Zeppelin האגדית. Page היה, ועדיין נשאר, אחד הגיטריסטים המוערכים ביותר של עידן הרוק הקלאסי – ואחד שהכי מנסים לחקות. הריפים והיצירות שלו מופיעים כמעט בכל ספר לימוד או תוכנית של מורים לגיטרה היום. אחת היצירות האלה היא Stairway To Heaven הבלתי נשכח, ש-Page ביצע על גיטרת Gibson דו-צווארית לאורך רוב שנות ההופעות של הלהקה בשנות ה-70.
Mike Rutherford
Mike Rutherford היה מחברי הלהקה המייסדים של Genesis האייקונית (Phil Collins הצטרף ב-1970), ושניהם נהנו מהצלחה עצומה עם הלהקה בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80. להופעות של Genesis נבנתה לו גיטרה מודולרית ייחודית בהזמנה אישית. עם מערכת מורכבת של מתגים, יתדות וברגי אצבע, הגיטרה יכלה לעבור בין מצב של שישה מיתרים, שנים-עשר מיתרים ובס, ועד היום היא נחשבת לאחד העיצובים האקסצנטריים ביותר של העידן המודרני.
Pete Townshend
The Who היא אחת מלהקות הרוק הוותיקות ביותר, עם יותר מ-40 שנה של הופעות והקלטות. הגיטריסט Pete Townshend עזר מהר מאוד לבנות ללהקה מוניטין, בזכות סגנון הפריטה הסוער שלו והעיבודים הפרוגרסיביים. ה-SG EDS-1275 של Townshend שימשה אותו בהופעה באצטדיון Atwood במישיגן במהלך סיבוב הופעות ב-1967. לגיטרה היה עיצוב מעניין, שבו הצווארים יצרו צורת V במקום להיות מקבילים. מקובל לחשוב שהעיצוב הזה נוצר בעקבות תיקון של סדק בגוף הגיטרה.
לסיכום
מוזיקה בנויה ממסורת ומחדשנות במידה שווה. תמיד יהיו גיטריסטים פוריסטים שיתווכחו על הנוחות והמעשיות של הגיטרה הדו-צווארית. אבל בעולם המוזיקה והעיצוב אין כמעט כללים קבועים, ואלה שכן קיימים נועדו כדי לכופף אותם – ואולי אפילו לשבור אותם. תודה שקראתם את הסקירה הקצרה שלנו על ההיסטוריה של הגיטרה הדו-צווארית – כלי כל כך טוב, שצריך לנגן עליו פעמיים.
מנגנים על גיטרה ומחפשים להקה? הצטרפו ל-BandMix ומצאו שותפים מוזיקליים.






