הגיטרה ללא ראש (Headless) מעוררת ויכוח סוער בין שמרנים לחדשנים מאז שנכנסה לייצור מסחרי בסוף המאה ה-20. במבט ראשון היא נראית כמו עיצוב שבור או לא גמור, אבל רבים טוענים שהיא עולה בהרבה על גיטרות רגילות בסאונד ובנוחות הנגינה. אולי אין דרך חד-משמעית לקבוע מי עדיפה, אבל דבר אחד בטוח: הגיטרה ההדלס כאן כדי להישאר. בכתבה הזו נעבור על ההיסטוריה של הגיטרה ללא ראש, נדבר על התכונות שלה ונכיר כמה מוזיקאים שעזרו לה להתפרסם.
סיפור הלידה
המקור המדויק של הגיטרה ללא ראש עדיין עטוף במעט מסתורין. לגרסאות המודרניות יש חלוצים ברורים, אבל יש טענות שונות לגבי מתי ואיפה הרעיון הופיע לראשונה. היסטוריונים מצאו שרטוטים של גיטרות ללא ראש שמתוארכים כבר למאה ה-18.
נד סטיינברגר (Ned Steinberger) נחשב לחדשן המרכזי מאחורי הגיטרה ללא ראש המודרנית. הוא היה מעצב ופסל צעיר, ובשנת 1977 גייס אותו בונה הכלים סטיוארט ספקטור (Stuart Spector) כדי לעזור בעיצוב גופי גיטרות. הרקע האמנותי של סטיינברגר נתן לו נקודת מבט ייחודית על עיצוב גיטרות. בשנים הראשונות שלו עם ספקטור הוא הגה את הרעיון של גיטרה ללא ראש, ועד 1980 כבר רשם חברה משלו: Steinberger Guitars.
מודרניזציה והתפתחות
כבר מתחילת דרכו כמעצב, סטיינברגר רצה לשבור את הכללים של ייצור גיטרות. כשהקים את החברה, הוא הכיר את בוב יאנג (Bob Young), מהנדס שהתמחה בבניית סירות הצלה ומפרשיות. שניהם נמשכו לרעיון של שימוש בחומרים חלופיים בבניית גיטרות. סטיינברגר שילב בגיטרות שלו סיבי פחמן ומתכת במקום חלקי עץ. ההיגיון היה שחומרים סינתטיים מתמודדים עם שינויי אקלים וטמפרטורה טוב יותר מחומרים אורגניים כמו עץ. השינוי הזה הוליד גיטרות עם יתרונות ברורים בסאונד, שמחזיקות כיוון טוב יותר מהגיטרות המסורתיות.
הלהיט הגדול הראשון של סטיינברגר היה בס ה-L2. לכלי ללא הראש היה גוף קטן בהרבה, בצורת מטאטא, לטובת ארגונומיה מקסימלית. הוא כמובן זעזע את בוני הכלים המסורתיים, אבל השתלב היטב במהפכה הסינתטית ששטפה את המוזיקה והאופנה של שנות ה-80. סטיינברגר המשיך להוציא גיטרות ובסים נוספים, ורק לאחד מהם היה ראש. בהמשך החברה נרכשה על ידי Gibson, שעדיין מוכרת גיטרות ללא ראש תחת הסדרה Synapse – שיתוף פעולה של Gibson ו-Steinberger. גיטרות Synapse שומרות על העיצוב ללא הראש של המקור, עם כמה תוספות מודרניות, כמו קאפו Transcale מובנה שמאפשר לשנות בקלות את אורך הסקאלה ואת הכיוון.
היתרונות של גיטרה ללא ראש
כיוון
השאלה הראשונה שרוב האנשים שואלים כשהם רואים גיטרה ללא ראש היא "איך מכוונים אותה?". המפתחות של גיטרה כזו ממוקמים בגשר, והם מוסיפים מתח למיתרים ובמקביל מורידים מתח מהצוואר. פחות לחץ על הצוואר ועל מוט הכיוונון (truss rod) אומר שהגיטרות האלה מחזיקות כיוון לאורך זמן רב יותר מעיצובים מסורתיים. בנוסף, המפתחות צריכים פחות סיבובים כדי להחזיק את המיתרים, כך שהם אמורים להחזיק מעמד קצת יותר זמן מאשר בדגמים רגילים.
סאונד
מאפייני הסאונד של גיטרה ללא ראש נובעים ישירות מהעיצוב שלה. בגיטרות רגילות המיתרים רוטטים בתדרים שונים על הצוואר ומעבר לסרגל (nut). התדרים שמגיעים מהראש עלולים להתנגש עם אלה שמגיעים מהצוואר ולפגוע בסאונד הכללי. בגיטרה ללא ראש אין ראש ואין סרגל, ולכן כשמנגנים עליה יוצאת ממנה רק קבוצה אחת של תדרים. האלמנט הזה מנקה באופן מורגש את הסוסטיין של הגיטרה, וזו אחת הסיבות העיקריות לפופולריות של הגיטרות האלה.
ארגונומיה
היתרונות הארגונומיים של גיטרה ללא ראש הם כנראה התכונה הבולטת ביותר שלה. גיטריסטים רבים סובלים מכאבי כתפיים, צוואר או גב כשהם מנגנים שעות ארוכות בלי הפסקה. רוב המשקל של גיטרה נמצא בגוף ובראש, וכשמורידים את הראש הגיטרה מאוזנת יותר בזמן הנגינה. מכיוון שהעיצובים ללא ראש קלים וקטנים יותר, קל יותר גם לנוע איתם על הבמה. ולבסוף, בזכות הגודל הקטן, הרבה יותר נוח לטוס ולנסוע איתן להופעות – הן קלות יותר ותופסות פחות מקום.
נגנים מפורסמים שניגנו על גיטרה ללא ראש
Maurice Gibb
מוריס גיב היה שליש ממעצמת הדיסקו Bee Gees. הלהקה נהנתה מהצלחה עצומה לאורך שנות ה-70 וה-80 בזכות כתיבת השירים המשותפת והיכולות המוזיקליות של חבריה. גיב עבר בין גיטרה לבס בתקופתו בלהקה, והשתמש בגיטרות ובבסים ללא ראש מתוצרת סטיינברגר.
Sting
סטינג, שמעולם לא פחד מהלא-שגרתי, מוביל כבר 40 שנה מסע מוזיקלי חידתי ומרתק. כסולן ובסיסט של ענקי הרוק The Police, הוא צבר במהירות מוניטין כאחד מכותבי השירים המהפכניים של המאה. סטינג הציג לראשונה את בס ה-L2 האייקוני בהופעת שיא מפורסמת ב-US Festival ב-1982. הפסטיבל עצמו התברר ככישלון מהדהד, אבל הסיפור על ההופעה של סטינג עם הבס ה"מדע-בדיוני" שלו רק העצים את הדמות המסתורית שלו והקפיץ את המכירות של גיטרות סטיינברגר.
Eddie Van Halen
אדי ואן היילן היה גיבור השרדינג של הרוק האמריקאי לאורך רוב שנות ה-80. רק ההופעות האינטנסיביות שלו על הבמה עלו על כישורי הגיטרה המסחררים שלו, והעבודה שלו מופיעה עד היום בהרבה ספרי לימוד גיטרה. ואן היילן גילה את סטיינברגר מוקדם בקריירה שלו והתאהב מיד. הוא ניגן על גרסה מותאמת אישית של גיטרת ה-GL2T, צבועה באדום-לבן אקסצנטרי בסגנון ואן היילן הקלאסי.
מחשבות לסיום
בעולם המוזיקה והעיצוב תמיד יהיה מקום לחדשנות ולהרכבה מחדש. הגיטרות ללא ראש שינו את הדרך שבה הרבה נגנים חושבים על הסאונד, הכיוון והנוחות של הכלי שלהם. נראה שהן לא יאפילו על הגיטרות המסורתיות בזמן הקרוב, אבל זה לא מוריד מהאיכות או מהקסם שלהן. אם אתם מוזיקאים סקרנים שאוהבים לנסות דברים חדשים, כדאי לכם לנסות גיטרה ללא ראש – אולי תופתעו ממה שתגלו. תודה שקראתם את ההיסטוריה שלנו על הגיטרה ההדלס.
מחפשים נגנים להקים איתם להקה או להצטרף להרכב? מצאו שותפים מוזיקליים ב-BandMix.






